<h1>שבלי הלקט סימן י"ג</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ויחיד המתפלל בינו לבין עצמו לא יזכיר אופנים וחיות, שהרי אינו רשאי לומר קדוש, דקיימא לן אין יחיד אומר קדוש, וקיימא לן כל דבר שבקדושה, לא יהא פחות מעשרה. וכן מצאתי בשם רב עמרם גאון זצ"ל. יחיד המתפלל אומר בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חשך כול' עד המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה אורים גדולים כול' וחותם בא"י יוצר המאורות. ובשם רב נחשון גאון זצ"ל מצאתי שאומר. ונותנים רשות זה לזה להקדיש לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו כול'. ובשם רב נטרונאי גאון ז"ל מצאתי, שאומר בשפה ברורה בנעימה ובקדושה כולם כאחד לאל ברוך נעימות יתנו כול'. ובשם ה"ר אלעזר מווירונא זצ"ל מצאתי שאומ' עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך לאל ברוך נעימות יתנו כול'. ולא אסתבר ליה לרבנו ברוך זצ"ל וכן כתב. האומרים עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך, לא יפה הן עושין, משום שאותו כת שאומרת קדוש אינה אומרת ברוך, כדאמרינן פרק גיד הנשה. והאיכא ברוך, ברוך אופנים הוא דאמרי ליה. אלא הכי לימא עונים ביראה, ואומרים קדוש, והאופנים וחיות הקודש כול' משבחים ואומרים ברוך. ואינו גומר הפסוקין ומתחיל לאל ברוך נעימות יתנו כול'. והשתא אתי שפיר שבין כולם אומרים קדוש וברוך. וכן ייסד הפייט בקרובה שליום הכיפורים. אבל במסכת סופרים משמע שאין צורך לעשרה אלא לקדושה שאומרין בעמידה, אבל לא בקדושת יוצר אור, מפני שאינו מקדיש אלא סודר מה שהמלאכים אומרים. והכי איתה התם פרק ט"ו. קטן אינו פורס על שמע לומר קדוש ביוצר אור ביחיד, אבל בציבור עונה עמהן. וגדול פורס על שמע, לפי שהוא כסודר. וה"ר מאיר ביר' משה זצ"ל הורה. כיון דבגמרא דידן אמרינן סתם אין יחיד אומר קדוש, ולא חלק בין קדוש שבעמידה לקדוש שבישיבה, אין אומ' אותה ביחיד, דלא שבקינן תלמוד ערוך דבידן ועבדינן כמסכת סופרים. ותו בהדיא תנן אין פורסין על שמע בפחות מעשרה, ואין הטעם אלא משום קדושה. וכן נראה עיקר. כתב ר' בנימין אחי נר"ו. פעם אחת נכנסתי לבית הכנסת ומצאתי שקראו ציבור פסוקי דזמרה, וכבר עמד החזן וקראו את שמע, והתחלתי בפסוקי דזמרה עד שהתפללו הציבור בלחש, וכיוונתי בעצמי שכשהגיע החזן לומר כתר יתנו לך הגעתי אני בברכת יוצר לומר כולם כאחד עונים ביראה ואומרים קדוש, ועניתי הקדושה עם הציבור. ושאלתי למורי ה"ר מאיר נר"ו, אם ראוי לעשות כן. וקרא עליי פגעת את שש ועושה צדק.
